דלגו לתוכן
CYBER WATCH

Meta תבעה מפרסמי הונאה בברזיל, בסין ובווייטנאם ושלחה מכתבי התראה ליועצי שיווק

Meta הגישה ב-26 בפברואר 2026 תביעות נגד ארבעה מפרסמים שהפעילו הונאות celeb-bait ו-cloaking. החברה גם שלחה מכתבי התראה לשמונה יועצים שמכרו שירותי שחרור חסימה.

Meta תבעה מפרסמי הונאה בברזיל, בסין ובווייטנאם ושלחה מכתבי התראה ליועצי שיווק

TL;DR בקצרה

  • בהודעת Meta מ-26 בפברואר 2026: תביעות נגד ארבעה מפרסמים בברזיל, בסין ובווייטנאם.
  • בהונאות celeb-bait משתמשים בתמונות ובקולות של סלבריטאים כדי להוביל לאתרים שמבקשים כסף או פרטים אישיים.
  • מפרסם מווייטנאם השתמש ב-cloaking כדי להסתיר מבודקי המודעות את אתר ההונאה האמיתי.
  • שמונה שותפים עסקיים לשעבר קיבלו מכתב התראה על שירותי un-ban והשכרת חשבונות מהימנים.

Meta הודיעה ב-26 בפברואר 2026 שתבעה ארבעה מפרסמים בברזיל, בסין ובווייטנאם. ההונאות שלהם היו מסוג celeb-bait ו-cloaking. בהונאות celeb-bait משתמשים בדמויות של אנשים מפורסמים כדי למשוך גולשים לאתרי הונאה.

Meta גם שלחה מכתבי התראה לשמונה יועצי שיווק. הם הבטיחו ללקוחות לעקוף את מנגנוני האכיפה שלה.

מה זה celeb-bait ואיך זה נראה במודעה

לפי הודעת Meta, celeb-bait היא שימוש בתמונות של סלבריטאים ויוצרי תכנים. המטרה היא לגרום לאנשים ללחוץ על מודעה. המודעה מובילה לאתר שמבקש מהגולש פרטים אישיים או כסף.

סלבריטאים מופיעים גם במודעות לגיטימיות. לכן Meta מציינת שמודעות הונאה נראות אמיתיות, וקשה לזהות אותן. החברה מפעילה תוכנית הגנה לסלבריטאים שהתמונות שלהם חוזרות ומופיעות בהונאות. התוכנית מכסה כיום מעל 500,000 אנשים מפורסמים בעולם.

ארבעת המפרסמים: celeb-bait בברזיל ובסין, cloaking בווייטנאם

בברזיל תבעה Meta שני צדדים. הראשונים הם Vitor Lourenço de Souza ו-Milena Luciani Sanchez. הם שינו תמונות וקולות של סלבריטאים כדי לפרסם מוצרי בריאות מטעים. השני הוא קבוצת Brites. היא הפיקה סרטוני דיפפייק של איש רפואה מוכר ופרסמה בהם מוצרי בריאות בלי אישור רגולטורי. הקבוצה מכרה גם קורסים שמלמדים את אותה שיטה.

בסין תבעה Meta את Shenzhen Yunzheng Technology. החברה הציגה מודעות celeb-bait לאנשים בארצות הברית וביפן, בין היתר. לפי Meta, הן היו חלק מהונאה רחבה שפיתתה אנשים להצטרף ל״קבוצות השקעה״.

בווייטנאם תבעה Meta את Lý Văn Lâm. הוא פרסם הנחות גדולות על מותגים מוכרים, כמו Longchamp, בתמורה למילוי סקר. הנפגעים הגיעו לאתר שביקש פרטי כרטיס אשראי. הם לא קיבלו את המוצרים. אחר כך חייבו את כרטיסם בדמי מנוי חוזרים, בלי הסכמה שלהם. זו הונאת מנויים.

Cloaking ויועצי un-ban: מה Meta עושה מעבר לתביעות

Cloaking מסתיר את הטבע האמיתי של האתר שאליו מובילה המודעה. האתר מציג גרסה אחת למערכת בדיקת המודעות של Meta, וגרסה אחרת לגולשים אמיתיים. כך המודעה מצליחה לעבור את הבדיקה, והגולש מגיע לאתר הונאה. Meta משתמשת בבינה מלאכותית כדי לזהות מודעות כאלה ולדחות אותן מהר.

שמונה יועצים שהיו שותפים עסקיים של Meta קיבלו מכתבי התראה. הם הציעו שירותי un-ban מזויפים, כלומר החזרת חשבונות חסומים. הם גם השכירו גישה לחשבונות מהימנים, כדי שלקוחות יתחמקו מהאכיפה. Meta תשקול צעדים משפטיים נוספים אם הם לא יעצרו. החברה גם בוחנת מחדש את מערך השותפים העסקיים ומחמירה את בדיקות האישור.

Meta מציינת שהשביתה אמצעי תשלום של המפרסמים. היא גם סגרה חשבונות קשורים וחסמה את הדומיינים של אתרי ההונאה. היא שיתפה את הנתונים עם שותפים בתעשייה כדי שיחסמו גם הם. ההודעה מזכירה גם פעולה משותפת עם רשויות בבריטניה ובניגריה נגד מרכז הונאות. היא הובילה לשבעה מעצרים.

מה זה אומר עבורכם

  • היזהרו ממודעה עם סלבריטאי: אם אדם מפורסם ממליץ על השקעה או על תרופה, בדקו זאת באתר הרשמי שלו. אל תיכנסו מהמודעה עצמה.
  • אל תמסרו כרטיס אשראי ל״סקר״: בהונאה בווייטנאם הסקר הוביל לחיוב חוזר. אם חויבתם בלי הסכמה, פנו לחברת האשראי.
  • אל תקנו שירותי un-ban: שירותים כאלה נועדו לעקוף את האכיפה של Meta. החברה שלחה מכתבי התראה למי שמכר אותם.
  • בדקו מי מחזיק גישה לחשבון המודעות שלכם: עברו על השותפים והסוכנויות המחוברים אליו. הסירו גישה שאינכם צריכים.
  • דווחו ולמדו: מרכז Scam Prevention Hub של Meta מסביר איך מזהים הונאות נפוצות.

מקורות והרחבה

  1. Meta Takes Legal Action Against Scam AdvertisersMeta
  2. Meta Takes Legal Action Against Scam Advertisers in China and VietnamMeta Newsroom

הכתבה נכתבה במקור בעברית על ידי מערכת GEEKLIK, על בסיס המקורות שלמעלה ובדיקת העובדות מולם.

מצאתם טעות? דווחו לנו
עקבו אחרי GEEKLIK

MORE FROM CYBER WATCH

לכל הכתבות בסייבר ואבטחה